<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן קל"ג</h1>
<h2>דף כט:</h2>
עוד אמרת ששמעת עלי שאני נוהג איסור בכרכום הנמכר בחנות או במקום אחר מפני שמזייפין אותו, ובקשת ממני להודיעך טעם איסורו. מי שאמר לך שאני נזהר ממנו אמת אמר לך, לפי שרוב הכרכום בכל הארץ הזאת מזייפין אותו ומזלפין עליו יין הרבה, וכיון שכן הרי זה אסור מן הסתם שהרי חזר ככבשין שדרכן ליתן לתוכן יין [ל"ה ע"ב], וכמורייס שאסרו במקום שדרכן ליתן לתוכן יין. וכל שכן בימות הפסח לאחר שלמדו לזייפו עוד בקמח סולת ורבים עושין כן בוחשין קמח במים צבועים בכרכום ואחר כך מזלפין עליו, ועל כן נמנעתי לאכול ממנו אלא מן הנקח בשעת לקיטתו, ובעלי נפש שבעיר הזאת משכו ידיהם ממנו.
<h2>דף לה:</h2>
עוד אמרת ששמעת עלי שאני נוהג איסור בכרכום הנמכר בחנות או במקום אחר מפני שמזייפין אותו, ובקשת ממני להודיעך טעם איסורו. מי שאמר לך שאני נזהר ממנו אמת אמר לך, לפי שרוב הכרכום בכל הארץ הזאת מזייפין אותו ומזלפין עליו יין הרבה, וכיון שכן הרי זה אסור מן הסתם שהרי חזר ככבשין שדרכן ליתן לתוכן יין, וכמורייס שאסרו במקום שדרכן ליתן לתוכן יין [ל"ד ע"ב]. וכל שכן בימות הפסח לאחר שלמדו לזייפו עוד בקמח סולת ורבים עושין כן בוחשין קמח במים צבועים בכרכום ואחר כך מזלפין עליו, ועל כן נמנעתי לאכול ממנו אלא מן הנקח בשעת לקיטתו, ובעלי נפש שבעיר הזאת משכו ידיהם ממנו.
